מבית הלוחם לחופי תל אביב: סיפור השליחות של רב סרן (במיל) אלמוג גלבסקי מאחורי האתגר המרגש

רב סרן (מיל') אלמוג גלבסקי, 35, מכפר יונה, עומד בפני אתגר שנשמע כמעט בלתי אפשרי – לבצע שמונה טריאתלונים במרחק אולימפי בשמונה ימים רצופים. אבל מאחורי האתגר הפיזי הקיצוני מסתתרת מטרה נעלה יותר: להחזיר לתודעה הציבורית את סיפורם של כ-20,000 פצועי המלחמה ולגייס עבורם מיליון שקל לפתרונות ייעודיים. אלמוג, שהוא בעל עסק לאימון מנטלי ומשרת כמפקד מערך האש במילואים בחטיבת הקומנדו, עושה זאת מתוך אמונה עמוקה בכוח השיקום של הספורט.

איך התחילה ההיכרות שלך עם טריאתלון?

"התחלתי ב-2018. אני בכלל באתי מרקע של ריצה – מגיל עשר רצתי אחרי אבא שלי, הוא מרתוניסט מאז שנולדתי, וכך לאט לאט הוא הכניס אותי לעניינים. בגיל 28 נכנס לי ג'וק, יצאתי ללימודים דרך הצבא ואמרתי בואו נלך למרתון ראשון. אחר כך התחיל לשעמם לי רק לרוץ ונכנסתי לעולם הטריאתלון. מאז הג'וק הזה קיים, עשיתי חצי איש ברזל לאחר מכן איש ברזל. הייתה לי הפוגה של שנתיים באמצע בגלל תאונה, אבל חוץ מזה זה קיים מ-2018."

אתה עדיין בצבא או השתחררת?

"בצבא אני משרת שנתיים מתחילת המלחמה כרב סרן במסגרת מילואים, ב-7 באוקטובר הייתי בחו"ל בסמינר, אחרי ארבעה ימים חזרתי לארץ ומאז אני כאמור במילואים."

מה עשית לפני המלחמה בחיים האזרחיים?

"לפני המלחמה היה לי עסק של אימון מנטלי. הייתי מרצה לארגונים ולחברות, העברתי אימונים בקבוצות ובסדנאות".

מאיפה הגיע הרעיון לעשות שמונה טריאתלונים בשמונה ימים?

"לפני שנה, בהפוגה בין עזה ללבנון, החלטתי ללכת לבקר פצועים במחלקות שיקום בבתי חולים. לקחתי עותקים מהספר שכתבתי, שמדבר גם על האיש ברזל שעשיתי, וחילקתי להם. ראיתי שהם אומנם מקבלים את מה שצריך מהמדינה – פיצויים, פרוטזות, טיפולים – אבל יש משהו שחסר בשיח. הם לא נמצאים בשיח הציבורי, הם לא נמצאים בתודעה הציבורית. זה עצוב, כי יש קרוב ל-20,000 פצועים. כשאני אומר את המספרים האלה, אנשים מופתעים – הם לא מכירים את זה ולא באשמתם, פשוט לא מדברים על זה. בסוף אלו אנשים שהקריבו את הגוף שלהם, את הנפש שלהם עבור המדינה שלנו, ועכשיו – עדיין יש מלחמה והם כבר לא בשיח. החלטתי לעשות משהו מהמקום שאני אוהב, שיחזיר אותם חזרה לשיח הציבורי."

למה דווקא שמונה?

"המספר שמונה, כשאתה הופך אותו על הצד, הוא מסמל את האינסוף, את האינפיניטי בעצם – שהדרך לא נגמרת. אולי הדרך שלהם השתנתה, של החבר'ה האלה שנפצעו, כי הם נפצעו, אבל היעד שלהם הוא אותו יעד. הספורט הוא הדוגמה הכי טובה, לדעתי, לאנשים איך לחזור לחיים שהם בריאים, שהם שלמים, שהם נכונים."

איך זה יעבור? כל יום מיוחד לפצוע אחר?

"כל יום יוקדש עבור פצוע. אנחנו עושים את זה שמונה ימים ברצף, כל יום עבור פצוע מענפי הספורט. לדוגמה, דיברתי עם אחד הפצועים שהיה לפני זה טריאתלט וחצי איש ברזל, ב-7 באוקטובר הוא שם את הגוף שלו עבור המדינה, נפצע קשה ועכשיו לאט לאט הוא בתהליכי שיקום. כל אחד מהם באמת זה מישהו שיש לו סיפור מאחורי זה, עם פציעה שקטעה לו את האהבה שלו לספורט."

איפה זה יתקיים?

"זה מתחלק לשלושה מוקדים. היומיים הראשונים יהיו בנתניה, לאחר מכן יומיים בחוף פלמחים ראשון לציון, אחר כך יומיים בתל אביב, שוב יום בנתניה, וביום האחרון בתל אביב מבית הלוחם, שם, אנחנו בתקווה, נבצע את הסיום יחד עם הפצועים, מי מהם שיכול, ועוד הרבה חברים שהם נכי צה"ל."

מי מצטרף אליך?

"לבד  – אני ה"פסיכופת" היחיד, אבל אנחנו קוראים לכולם לבוא ולהצטרף. כל מי שרוצה יכול לבוא ולקחת חלק איתנו בריצה עבור הפצועים. זה באמת הדרך שלנו להראות להם שאנחנו עדיין פה, ודרך אגב, זו רק יריית הפתיחה – חלק ממשהו הרבה יותר גדול להעלאת המודעות לפצועים."

 מה המטרה הכלכלית?

"היעד שלנו לגייס מיליון שקלים. מה שאנחנו הולכים לעשות זה למפות את האתגרים של אותם שמונה פצועים על ידי מערכת טכנולוגית פשוטה שאנחנו מפתחים, שהספורטאי הפצוע מכניס את התחום שלו, אנחנו ממפים את האתגרים שלו כספורטאי – tailor-made לרמת הפציעה, רמת הניידות, מה הוא צריך בשביל לחזור באמת לפעילות. אנחנו רואים מה היה לפני, מה קורה היום, מה הדלתא. אנחנו שולחים את הנתונים למחקר עם אחת האוניברסיטאות, ומשם אנחנו רוצים לפתח להם פתרונות ייעודיים. ברגע שאנחנו מסיימים איתם, זה יוכל להיות מופק לאוכלוסייה הרחבה יותר של פצועים."

איזה תגובות אתה מקבל מהסביבה?

"חלק אומרים 'נפלת על השכל?' אבל אני במהירות מוריד את האור ממני ושם את האור על המהות, וכשאני מדבר על המהות, אנשים מבינים שזה באמת חשוב. רק ביום שישי דיברתי עם ילד בן 16 שאמר לי שזה מטורף ומאוד חשוב. אנשים צמאים לעשות משהו עבור הפצועים, ודבר שני – הם מבינים את החשיבות כשאני אומר להם את המספר 20,000, ומה שקורה בחודשים האחרונים עם אחוז המתאבדים מ- PTSD –  שזה עוד איזור משמעותי שחשוב שאנחנו כציבור נכיר ונעסוק בו, ונחזיר אותו לשיח ולתודעה"

האתגר הקיצוני של אלמוג גלבסקי מבטא את הרצון העמוק שלו להחזיר לתודעה הציבורית את מי שהקריבו את גופם ונפשם למען המדינה. בימים בהם השיח הציבורי עובר מעבר למלחמה, הוא מזכיר לנו שיש אלפי גיבורים שזקוקים לעזרתנו להמשיך ולחיות חיים משמעותיים. כשמישהו מוכן לשים את גופו על הקו למען אחרים, קשה שלא להתרגש מהמסירות ומהאומץ, האתר של אלמוג למען השלמת המשימה החשובה ואפשרת לתרום כבר נמצא באוויר בכתובת: https://8for8.org/.