ארבעה אחים, שלושה ענפים ומשפחה אחת עם אהבה גדולה לטריאתלון

הכירו את משפחת שלמה בריאיון עם אבי גאון, מאמן המשפחה, שמספר על הדרך המשותפת שלהם בעולם הטריאתלון, על האימונים יחד ועל מה שקורה כשאהבה לספורט הופכת לעניין משפחתי.

נתחיל מההתחלה, איך הכרת את משפחת שלמה?

"הראשון שהצטרף מהמשפחה הוא שחר, הבוגר, שחגג לאחרונה בר מצווה. דרור, אביו של שחר, כתב לי שהוא שמע עלינו דברים טובים וששחר רוצה להגיע להתנסות.

שחר הגיע לאימון התנסות בשחייה, נדלק וביקש להצטרף לניסיון גם בשאר הענפים."

איך הצטרפו שאר האחים לענף?

"שאר האחים הצטרפו לאורך הזמן. הם ראו את שחר מתחבר ונהנה, למדו להכיר את הקבוצה, את הפעילויות החברתיות, את הגיבוש ואת האווירה, ואחד אחרי השני הצטרפו גם שאר האחים. כל אחד מהם הגיע לאימוני היכרות בכל ענף, והם בחרו להצטרף.

כמובן שזה דרש הסכמת הורים, וזה קרה בתמיכה ובאישור מצדם. יש צורך בהסעות, בזמנים נפרדים בשל הפרשי הגיל, ברכישת ציוד, בתשלום ובהוצאות נוספות."

איך היית מתאר את ההתפתחות של ארבעת האחים לאורך הדרך? האם ראית שינוי ביכולות, בביטחון ובאהבה שלהם לענף מאז שהתחילו להתאמן?

"היה מדהים לראות את ההתקדמות וההתפתחות האישית של האחים.

בדגש על הפרגון ההדדי אחד לשני, מילה טובה ועזרה ללא תחרותיות ביניהם או חוסר פרגון.

האהבה לטריאתלון עברה מאחד לשני ורק הגבירה את הרצון להתקדם ולהתפתח."

מה מאפיין כל אחד מהאחים כספורטאי?

"המאפיין העיקרי הוא שכל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו.

לכל אחד מהם יש את הענף שהוא יותר אוהב ומעדיף על פני ענף אחר בטריאתלון.

המשותף לכולם הוא הרצינות שבה הם מגיעים לאימונים, ובעיקר הערכים המשותפים.

ארבעתם אהובים ואהודים על חברי הקבוצה בזכות היותם חברים טובים, תמיד מסייעים, מפרגנים ותמיד עם אנרגיות חיוביות.

שחר, בן 13, הבוגר מבין האחים. איש הגרמין. הכול צריך להיות מדויק ומדיד אצלו.

רותם, בן 11, חברותי ואהוד, שחיין מעולה ורוכב אופניים שרוכב בקבוצת הנוער למרות גילו ועושה הכול בכדי להשתפר ולהתקדם.

מור, בן 9, ילד קסם עם תלתלים ארוכים, שקט בדרכו שלו ובולט במשמעת העצמית, בהבנה של מה שנדרש באימונים ובעשיית הכול בצורה מדויקת.

מעיין, בן 7, הקטן שבנבחרת משפחת שלמה. שוחה כמו דולפין מגיל קטן, כי לא הייתה לו ברירה עם שלושה אחים והיה חייב לשרוד איתם במים מגיל קטן.

בטריאתלון נס ציונה הוא לא השתתף בשל היותו בן 7 בלבד והעובדה שבאתר התחרות הופיע גיל מינימום 8.

ברגע שראינו מתחרים בגיל 7, הוא כבר ביקש להצטרף לאחיו ולהתחרות בטריאתלון להבים.

המאפיין העיקרי של מעיין (שאנחנו קוראים לו ין ין בקבוצה) הוא החיוך התמידי שנסוך על פניו."

איך נראית הדינמיקה ביניהם באימונים?

"מערכת היחסים בין האחים היא מופת ודוגמה להתנהגות.

פרגון תמידי, ויתור אם צריך, עזרה הדדית, מילה טובה. כל אחד מהם מסיים את המקצה שלו בתחרות ומגיע לעודד את האח שמתחרה.

מודל ומופת שהלוואי והיה מתקיים בחברה הישראלית."

מה התפקיד של ההורים, ריקי ודרור, בדרך הספורטיבית של הילדים?

"לצד ארבעת האחים בטריאתלון להבים, אי אפשר היה לפספס את ההורים, ריקי ודרור שלמה, שרצו בין הילדים, עודדו, תמכו והתרגשו עם כל אחד מהם.

התמיכה הזו מלווה אותם לאורך השנה כולה: באימונים, בהתארגנות, בהצלחות וגם ברגעים שבהם צריך עוד מילה טובה וחיזוק. מאחורי ארבעת הטריאתלטים עומדים שני הורים שמעניקים להם את התנאים, הביטחון והאהבה לצמוח ולהתפתח.

ארבעה אחים בגילים שונים זו גם הוצאה כספית ניכרת של תשלום חודשי לאימונים, רכישת ציוד, רישום לאיגוד ולתחרויות, ביגוד והכול כפול ארבעה!

ללא הירתמות מוחלטת של ההורים למשימה, לא ניתן לאפשר לארבעה אחים להתאמן ולהתחרות בענף כה מורכב. רק לחשוב על בוקר תחרות בשעה 03:30, להעמיס ארבעה זוגות אופניים על הרכב…"

האם יש רגע או הישג של המשפחה שנחרטו אצלך במיוחד לאורך הדרך?

"יש הרבה רגעים קטנים, ואם בכל זאת אתמקד ברגעים ייחודיים, זה הרגע שבו גם מעיין, הקטן באחים, הצטרף לאימוני הקבוצה. זו הייתה הפעם הראשונה אחרי 11 שנה שבה קבוצת ENERGY קיימת, שיש באותו הזמן ארבעה אחים בני אותה משפחה שמתאמנים בקבוצה. כמובן, השיא היה בטריאתלון להבים, כשהכרוז הכריז על העובדה שיש ארבעה אחים בני אותה משפחה שמתחרים."

בטריאתלון להבים זכינו לראות את ארבעת האחים משתתפים יחד בתחרות, כל אחד במקצה המתאים לגילו. איך הרגשת לראות את כולם על קו הזינוק ובסיום?

"לראות את ארבעתם מגיעים בבוקר ולפגוש אותם בשטח ההחלפה, כשכל אחד מניח את האופניים במעמד של מקצה הגיל שלו, היה מרגש במיוחד.

לראות אותם מתנהלים בשטח ההחלפה, כל אחד באופן עצמאי, ויודע מה מצופה ממנו, היה משמעותי ומיוחד.

הרגע שבו הזמינו את מעיין לטקס הסיום ולפודיום היה רגע מרגש שעמדו לי בו דמעות בעיניים. שמחנו כל כך, צוות המאמנים, עבור מעיין וההורים.

ישראל, השותף שלי לדרך, ביקש ממעיין שיחתום לו על היד. רגע עם הומור, אבל מרגש במיוחד."

מעבר להישגים הספורטיביים, אילו ערכים אתה חושב שהילדים מקבלים מהעיסוק בטריאתלון? איך אתה רואה את הערכים האלה באים לידי ביטוי אצלם?

"ב-ENERGY חרוט על הדגל: ערכים לפני כל דבר!

ומכאן גם לאחים שלמה ידוע וברור שהספורט הוא דרך לחיים.

הטריאתלון מלמד אותם התמדה, נחישות, משמעת עצמית ואחריות, והם מוכיחים את זה בכל אימון.

הם לומדים להציב מטרה, להשקיע לאורך זמן, להתמודד עם קושי ולהבין שההתקדמות מגיעה מעבודה עקבית.

אצל ארבעת האחים רואים את הערכים האלה בכל אימון ובכל תחרות: ברצינות, ברצון ללמוד ולהשתפר וביחס לחברים בקבוצה. ומעל הכול בולט הפרגון ביניהם. כל אחד רוצה להצליח, ובאותה מידה שמח בהצלחה של אחיו. לראות ילד מסיים מקצה ומיד הולך לעודד את אחיו, זו עבורנו הצלחה חינוכית גדולה. אלה ערכים שהם מביאים מהבית, ואנחנו בקבוצה ממשיכים לחזק ולטפח."

כשאתה מסתכל קדימה, איך אתה רואה את המשך הדרך של ארבעת האחים?

"קודם כול, אנחנו מאחלים להם לשמור על האהבה לספורט ועל השמחה שאיתה הם מגיעים לאימונים.

לכל אחד מהם אופי משלו, העדפות ויכולות, וחשוב לנו לתת לכל אחד להתפתח בקצב שלו, לבחור מטרות שמתאימות לו ולגלות כמה רחוק הוא יכול להגיע.

כמובן שנמשיך להציב יחד אתגרים, לשפר יכולות ולצבור ניסיון בתחרויות.

החלום שלנו כמאמנים הוא לראות אותם ממשיכים לאורך שנים, מאמינים בעצמם ונהנים מהדרך המשותפת.

ואם לצד זה יגיעו גם פודיומים והישגים, נשמח ונחגוג יחד.

אנחנו מאחלים להם שגם כשיגדלו, ימשיכו לעמוד זה לצד זה, לעודד ולפרגן בדיוק כפי שהם עושים היום.

מבחינתנו, זו הצלחה שתלווה אותם הרבה מעבר לקו הסיום, כי הטריאתלון הוא דרך לחיים."

בסיום, מבקש אבי להודות לריקי ודרור על כך שהם מאפשרים לילדים שלהם לגדול, לצמוח ולהיות חלק משמעותי ממשפחת ENERGY.